החלטה בתיק בר"ע 29704-12-11

1.     לפניי בקשה למתן רשות הערעור על החלטותיו של בית הדין האזורי בבאר שבע (סגנית הנשיאה יהודית הופמן-גלטנר; ס"ע 17793-08-10) מיום 7.12.2011 ומיום 8.12.2011, בהן נדחה ערעור המבקש על החלטת הרשם איתי אדרת מיום 5.12.2011 לחיוב המבקש בתשלום אגרה והוצאות בגין תביעתו המתוקנת, וכן ביטול דיון ההוכחות שהיה קבוע ליום 8.12.2011. עוד נקבע כי על המבקש לשלם את הוצאות המשפט שהוטלו עליו קודם לכן כתנאי להמשך הדיון בתביעתו.

2.     בתביעתו המקורית תבע המבקש פיצויי הלנה בגין הלנת שכר עבודה בסך כמה מאות שקלים. לאחר הגשת התביעה, ביקש המבקש כי סכום התביעה ישונה לסך 10,000 ש"ח, שכן לטענתו המשיבה זייפה את חתימתו בטופסי 101 שהוגשו על ידה לתיק. בית הדין נעתר לבקשה, והורה למשיבה להגיש כתב הגנה מתוקן.

3.     בדיון שהתקיים ביום 24.2.2011 בפני סגנית הנשיאה יהודית הופמן-גלטנר (להלן - סגנית הנשיאה) ביקש המבקש לדחות את מועד הדיון שכן לדבריו לא חש בטוב. סגנית הנשיאה נעתרה לבקשתו, אולם חייבה אותו בתשלום הוצאות בסך 750 ש"ח  בגין הדחייה, וקבעה כי תשלום הוצאות אלו הוא תנאי להמשך ההליכים בתיק.

4.     ביום 27.2.2011 הגיש המבקש בקשה שנייה לתיקון כתב התביעה. הבקשה נדחתה בהחלטת סגנית הנשיאה, משהטענות המועלות בכתב התביעה המתוקן כלליות, ללא פירוט עילות התביעה, וללא פירוט הסעדים המבוקשים. ביום 20.6.2011 הגיש המבקש את הבקשה לתיקון כתב התביעה פעם נוספת תוך שהוא מציין כי בבקשה זו פירט את עילות התביעה, רכיביה והסכומים הנתבעים בגין כל עילה ועילה. סגנית הנשיא דחתה את הבקשה בשנית, וציינה בהחלטתה כי גם כתב תביעה מתוקן זה נעדר פירוט עובדתי לגבי הסעדים אותם תבע התובע בתביעתו. ביום 25.8.2011 הגיש המבקש מסמך המפרט את הבסיס העובדתי לעילות הנוספות המועלות בכתב התביעה המתוקן. לאחר עיון בבקשה קבעה סגנית הנשיאה כי על מנת ליתן לתובע את יומו בבית הדין היא מעבירה את הבקשה לתיקון כתב התביעה לדיון בפני הרשם איתי אדרת (להלן- הרשם), וכן קבעה כי במסגרת ההחלטה תידון בקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה.

5.     בין לבין ביקש המבקש פעם נוספת לתקן את תביעתו ולהוסיף לו עילות נוספות, ובהן כי עבודתו הופסקה ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת, כי המשיבה הפלתה אותו על רקע נטייתו המינית ופגעה בשמו הטוב, הוציאה דיבתו וגרמה לו לנזק תדמיתי, זייפה מסמכים, והשתמשה בחומר ראייתי פסול. כמו כן ביקש תשלום הלנת "פיצוי התפטרות".

6.     בדיון שהתקיים בפני הרשם ביום 13.11.2011 הסבה המשיבה את תשומת לב בית הדין כי המבקש עדיין לא שילם את הוצאות המשפט שנפסקו כנגדו על ידי סגנית הנשיא, ולכך שהמשך ההליך הותנה בתשלום הוצאות אלו. כמו כן הצביעה ב"כ המשיבה על הפער העצום שבין כתב התביעה המקורי, שעמד על סכום של 2,000 ש"ח, למתוקן בו תובע המבקש סכום של 501,035 ש"ח, פער שמצביע לטענתה על  מופרכות התביעה. המבקש ביקש במהלך דיון זה כי האגרה תשולם בסיום הליך, וכך גם ההוצאות בגין תיקון כתב התביעה אם בקשתו תתקבל.

7.     בהחלטתו מיום 5.12.2011 קבע הרשם כי הוא נעתר לבקשת המבקש לתקן את כתב תביעתו, חרף ובשים לב לטענות המשיבה בהקשר זה, אולם חייב את המבקש בתשלום הוצאות בסך 1,000 ש"ח נוכח השתלשלות העניינים המפורטת לעיל. באשר לבקשת המבקש לפטור מאגרה, שנומקה בהיותו נכה 100% ומתקיים מקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי קבע הרשם, כי עיון בכתב התביעה המתוקן ובנספחיו, מלמד כי המבקש מוסיף עילות לתביעתו תוך נקיבת סכומים גבוהים ביותר מבלי שלכאורה קיים כל עיגון לסכומים אלה, תוך ניצול היעדרו של הסיכון בתשלום האגרה. במיוחד הדברים אמורים לגבי הפיצוי בגין עבירת זיוף שספק רב אם הינו בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, וכן טענות נוספות אשר נושקות לתחום הנזיקין. בנוסף ציין הרשם, כי מרבית הרכיבים בכתב התביעה המתוקן אינם מבוססים על זכויות קוגנטיות אלא מצויים בשיקול דעתו של בית הדין. כמו כן, ניתן  משקל לעובדה שהמבקש בחר להגיש את התביעה בעצמו, וזאת על אף שהומלץ לו לפנות לסיוע המשפטי והדבר בא לידי ביטוי בסכום התביעה המופרז. הרשם קבע כי בנסיבות אלה אין להיעתר לבקשה לפטור מאגרה בכל הנוגע לרכיבים שאינם קוגנטיים, ואשר עולים על סכום של 10,000 ש"ח. כמו כן נדחתה בקשת המבקש לדחות את תשלום האגרה לסיום ההליך, בין היתר בשים לב לכך שטרם שילם את ההוצאות שהוטלו עליו על ידי סגנית הנשיאה בסך של 750 ש"ח. נוכח קביעותיו האמורות הורה הרשם למשיבה להגיש כתב הגנה מתוקן, וכן ביטל את הדיון שהיה קבוע ליום 8.12.2011.

8.     המבקש הגיש ערעור על החלטת הרשם לבית הדין האזורי. סגנית הנשיא דחתה בהחלטתה מיום 7.12.2011 את הערעור, וקבעה כי לא נפל כל פגם בהחלטתו של הרשם, אשר התייחס לכל השיקולים הרלבנטיים בבקשה לפטור מאגרה. לפיכך הורתה סגנית הנשיא למבקש לשלם את האגרה תוך 21 יום, שאם לא כן יתנהל התיק על דרך של דיון מהיר לגבי תביעתו בסך 10,000 ש"ח בלבד. למען הסר ספק הדגישה סגנית הנשיאה כי על המבקש לשלם את ההוצאות שהוטלו עליו בסך 750 ש"ח כתנאי להמשך בירור תביעתו, וכי בנסיבות אלה אין מקום לקיום הדיון שהיה קבוע למחרת היום.

9.     המבקש הגיש בקשה חוזרת לגבי החלטה זו. בהחלטתה מיום 8.12.2011 קבעה סגנית הנשיאה כי בית הדין סיים מלאכתו בעניין זה. סגנית הנשיאה ציינה, כי בית הדין המליץ למבקש מספר פעמים לפנות לייעוץ משפטי שכן מדובר בתביעה מורכבת שהגיש התובע על סך 500,000 ש"ח. לסיום הדגישה סגנית הנשיאה, כי עם כל ההבנה למצבו של המבקש, כל בקשה שתוגש ושתידחה תחוייב בהוצאות, שכן לתיק הוגשו בקשות רבות ללא כל עילה, ונדחו אחת לאחת.

10.           בבקשת רשות הערעור טען המבקש טענות מטענות שונות, ובהן בין השאר כי נוכח מצבו הרפואי יש לפטור אותו מתשלום האגרה וההוצאות, וכי בקשות שונות שלו לא קיבלו מענה על ידי בית הדין האזורי. כמו כן קבל המבקש כנגד ביטול הדיון שהיה קבוע ליום 8.12.2011.

11.לאחר שנתתי דעתי לבקשה ולחומר התיק, אני מחליט לדחותה, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. באשר לטענות המבקש באשר לפטור שלטענתו עליו לקבל מתשלום האגרה בגין תביעתו המתוקנת ייאמר, כי בהתאם לתקנות האגרות, הזכאות לפטור מאגרה מותנית בחוסר יכולת כלכלית המוכחת על פי קריטריונים מסויימים שנקבעו בתקנות, והיותו של ההליך מגלה עילה. תנאים אלה הם תנאים מצטברים והנטל להוכחתם מוטל במלואו על מבקש הפטור מאגרה. באשר לתנאי הראשון, אין בידיעתנו האם הוכיח המבקש את חוסר יכולתו הכלכלית בהתאם לתקנות, מעבר לטענתו הכללית כי הוא מתקיים על קצבת המוסד לביטוח לאומי בלבד. באשר לתנאי השני ייאמר, כי מהשתלשלות העניינים המפורטת לעיל ומהחלטת הרשם עולה כי המבקש תיקן את כתב תביעתו באופן שבו הוספו לו לכאורה עילות תביעה מופרזות ולא מבוססות, תוך ניצול היעדר הסיכון בתשלום האגרה הנדרשת לשם הגשת תביעה בסדר גודל כזה. במקרה זה, משבית הדין האזורי התיר למבקש את תיקון תביעתו פעם נוספת, לאחר מספר בקשות לתיקון כתב התביעה שנדחו, ולאחר שכתב התביעה כבר תוקן בעבר, לא מצאתי כי יש מקום להתערבותנו בהחלטה שלא לפטור את המבקש מתשלום האגרה בגין החלק מתביעתו שעולה על סך 10,000 ש"ח ושאינו מעלה עילת תביעה קוגנטית.

12.           כמו כן לא מצאתי מקום להתערב בהחלטות בית הדין האזורי באשר לפסיקת ההוצאות, הן בגין דחיית מועד הדיון והן בגין תיקון כתב התביעה. הכלל הוא כי  פסיקת הוצאות בהליך נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים. במקרה זה הטלת ההוצאות על המבקש אינה מצריכה התערבותנו, נוכח הנסיבות המנויות לעיל ונוכח העובדה שהמבקש הגיש לבית הדין האזורי בקשות רבות מספור שרובן נדחו ללא פסיקת הוצאות. יוער, כי גם שיעור ההוצאות שנפסקו אינו חריג באופן המצריך את התערבותנו כערכאת הערעור.  

13.           עוד יש לציין, כי מדובר למעשה בבקשה לרשות ערעור בגלגול שלישי לגבי בקשת המבקש לפטור מאגרה. באשר לכך הכלל הוא כי רשות ערעור בערכאה שלישית נשקלת במקרים חריגים בלבד, המעוררים שאלה כללית, משפטית או ציבורית חשובה, החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת. המקרה שלפניי אינו נמנה על מקרים חריגים אלה.

14.           באשר לביטול הדיון שהיה קבוע ליום 8.12.2011 ייאמר, כי ברור מאליו כי משעה שניתנה למבקש רשות לתקן את תביעתו, היה מקום לאפשר גם למשיבה לתקן את כתב הגנתה בהתאם. משכך, לא היה טעם בקיום הדיון, והיה מקום לדחותו עד לאחר הגשת כתב ההגנה המתוקן, כפי שעשה בית הדין האזורי. לא מצאתי כל טעם לפגם בהחלטה זו.

15.           באשר לטענת המבקש לגבי בקשות שונות שלא ניתנה להן התייחסות על ידי בית הדין האזורי יוער, כי ממילא התנה בית הדין האזורי את המשך ההליך בתשלום ההוצאות שהוטלו עליו בגין דחיית מועד הדיון. המבקש טרם שילם הוצאות אלו, ומשכך אין לו להלין אלא על עצמו.

16.           סוף דבר - הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבות, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה כסלו התשע"ב (21 דצמבר 2011), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: